מכירים את המושג "תכנית מתאר"?

זה מושג שלא אחד ולא שתיים מהקבלנים הבונים את ארצנו הקדושה מכירים..

תכנית שלמה בנויה וכתובה בידי אדריכלים מנוסים ומקצועיים, המתארת את הבניה כולה על שלל היבטיה ומידותיה, והחשוב מכולם את השלכותיה המעשיות..

פעם היה איזה יהודי שהיה קבלן מאוד מאוד עשיר ומצליח, ובאחד מתוכניות הנדל"ן הגדולות שהיו פזורות לו ברחבי הארץ נתקלו בבעיית תשתית מאוד מאוד חמורה.

טלפונים נעשו מפה לשם, הרוכשים החלו להביע את זעמם, ויוסי מיודענו לא ידע היכן לשים את עצמו ואיפה הוא בא..

באחד הימים של עוד סבב טלפונים ארוך ומתיש במשרד, בהסבר לרוכשים הנזעמים שיאלצו לחכות, עד שצוותי הבניה באתר יתגברו על המכשול שלא שמו לב אליו מלכתחילה ועוד ועוד סיבות רבות.

והנה נכנס אל יוסי מהנדס בנייה מהצפון, לא מוכר, ונראה כאילו עכשיו התחיל את העבודה..

שמע, אני במקרה שכן של ראש העיר ועובד בצפון, שמעתי על הבעיה, ראש העיר דיבר איתי, וציירתי מפה לפיתרון, קח את זה…

ויוסי ההמום פתח את המפה, ונדהם לגלות את הפיתרון שאנשי העייריה  מחפשים כבר כמה חודשים..

אכן, האם בושה היא להתייעץ עם מישהו שהוא "לכאורה" קטן מאיתנו, אך הוא חלק מעבודתינו?

אם הקב"ה מלכו של עולם התייעץ ביצירי כפיו מה נאמר אנחנו???

אומרת התורה הקדושה בפרשת השבוע (א,כו): "וַיֹּ֣אמֶר אֱלֹהִ֔ים נַֽעֲשֶׂ֥ה אָדָ֛ם בְּצַלְמֵ֖נוּ כִּדְמוּתֵ֑נוּ וְיִרְדּוּ֩ בִדְגַ֨ת הַיָּ֜ם וּבְע֣וֹף הַשָּׁמַ֗יִם וּבַבְּהֵמָה֙ וּבְכָל־הָאָ֔רֶץ וּבְכָל־הָרֶ֖מֶשׂ הָֽרֹמֵ֥שׂ עַל־הָאָֽרֶץ".

ישנם שני מקומות שמוזכר בהם מה קרה אז באותם רגעים:

1. אָמַר רַבִּי סִימוֹן, בְּשָׁעָה שֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִבְרֹאת אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן, נַעֲשׂוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת כִּתִּים כִּתִּים, וַחֲבוּרוֹת חֲבוּרוֹת, מֵהֶם אוֹמְרִים אַל יִבָּרֵא, וּמֵהֶם אוֹמְרִים יִבָּרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יא): חֶסֶד וֶאֱמֶת נִפְגָּשׁוּ צֶדֶק וְשָׁלוֹם נָשָׁקוּ. חֶסֶד אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא גּוֹמֵל חֲסָדִים. וֶאֱמֶת אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, שֶׁכֻּלּוֹ שְׁקָרִים. צֶדֶק אוֹמֵר יִבָּרֵא, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקוֹת. שָׁלוֹם אוֹמֵר אַל יִבָּרֵא, דְּכוּלֵיהּ קְטָטָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נָטַל אֱמֶת וְהִשְׁלִיכוֹ לָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (דניאל ח, יב): וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה, אָמְרוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה מְבַזֶּה תַּכְסִיס אַלְטִיכְסְיָה שֶׁלָּךְ, תַּעֲלֶה אֱמֶת מִן הָאָרֶץ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים פה, יב): אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח. רַבָּנָן אָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידֵי וְרַבִּי פִּינְחָס וְרַבִּי חֶלְקִיָּה בְּשֵׁם רַבִּי סִימוֹן אָמַר, מְאֹד, הוּא אָדָם. הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, וְהִנֵּה טוֹב אָדָם. רַב הוּנָא רַבָּהּ שֶׁל צִפּוֹרִין אֲמַר עַד שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִדַּיְּנִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ וּמִתְעַסְּקִין אֵלּוּ עִם אֵלּוּ בְּרָאוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לָהֶן מָה אַתֶּם מִדַּיְּנִין כְּבָר נַעֲשָׂה אָדָם".(מדרש רבה, בראשית סדר בראשית פרשה ח)"
2. "אמר רב יהודה א"ר בשעה שבקש הקב"ה לבראות את האדם ברא כת אחת של מלאכי השרת אמר להם רצונכם נעשה אדם בצלמנו אמרו לפניו רבש"ע מה מעשיו אמר להן כך וכך מעשיו אמרו לפניו רבש"ע מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו הושיט אצבעו קטנה ביניהן ושרפם וכן כת שניה כת שלישית אמרו לפניו רבש"ע ראשונים שאמרו לפניך מה הועילו כל העולם כולו שלך הוא כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה כיון שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיהן מקולקלין אמרו לפניו רבש"ע לא יפה אמרו ראשונים לפניך אמר להן ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול". (סנהדרין לח:).

המכנה המשותף העיקרי בין שני המקומות הללו זה התייעצותו בכלל של הקב"ה עם המלאכים, עד שהגיע לאנשי דור הפלגה שאמר להם הקב"ה את המשפט המרגש שהוא תמיד שם בשבילנו..

ולכאורה השאלה כאן מתבקשת מאליה, הקב"ה מלכו של עולם צריך שיחלקו לו עצות או ציונים, לברוא בצלמנו כדמותנו? ועוד שחלקם אומרים יברא או לא יברא?

אלא מונח כאן יסוד עצום ונפלא – מלכו של עולם רוצה ללמד אותנו איך מתנהגים בחיים, גם אתה מהנדס בכיר או את מנהלת חשבונות בכירה, שיודעת לפתור כל בעיה שיביאו לפניך, או אם אתה איל הון שיודע לשים את כספך ולהשקיעו בחברת השקעות בטיימינג המתאים, תמיד אתה צריך להתייעץ, ואל תראה בזה שום פחיתות כבוד, כי מה לעשות ככה העולם נברא..

 כמו שכתב רבינו הרמח"ל בספרו הבהיר מסילת ישרים (פכ"ב בתחילתו):

"הִנֵּה הַחָכְמָה הִיא הַמְּבִיאָה יוֹתֵר אֶת הָאָדָם לִידֵי הִתְנַשְּׂאוּת וְגַאֲוָה, לְפִי שֶׁכְּבָר הִיא מַעֲלָה שֶׁבָּאָדָם עַצְמוֹ, בַּחֵלֶק הַנִּכְבָּד שֶׁלּוֹ דְּהַיְנוּ הַשֵּׂכֶל. וְהִנֵּה אֵין לְךָ חָכָם שֶׁלֹּא יִטְעֶה וְשֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ לִלְמוֹד מִדִּבְרֵי חֲבֵירָיו, וּפְעָמִים רַבּוֹת אֲפִלּוּ מִדִּבְרֵי תַּלְמִידָיו. אִם כֵּן, אֵפוֹא, אֵיךְ יִתְנַשֵּׂא בְּחָכְמָתוֹ?.

וְאָמְנָם מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל יָשָׁר, אֲפִלּוּ אִם זָכָה לִהְיוֹת חָכָם גָּדוֹל וּמֻפְלָג בֶּאֱמֶת, כְּשֶׁיִּסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן, יִרְאֶה שֶׁאֵין מָקוֹם לְגַאֲוָה וְהִתְנַשְּׂאוּת. כִּי הִנֵּה מִי שֶׁהוּא בַּעַל שֵׂכֶל שֶׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר מֵהָאַחֵרִים, אֵינוֹ עוֹשֶׂה אֶלָּא מַה שֶּׁבְּחֹק טִבְעוֹ לַעֲשׂוֹת, כָּעוֹף שֶׁמַּגְבִּיהַ לָעוּף, לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ בְּכָךְ. וְהַשּׁוֹר מוֹשֵׁךְ בְּכֹחוֹ, לְפִי שֶׁחֻקּוֹ הוּא. כֵּן מִי שֶׁהוּא חָכָם, הוּא לְפִי שֶׁטִּבְעוֹ מְבִיאוֹ לָזֶה. וְאִלּוּ אוֹתוֹ שֶׁעַכְשָׁיו אֵינוֹ חָכָם כָּמוֹהוּ הָיָה לוֹ שֵׂכֶל טִבְעִי כָּמוֹהוּ, הָיָה מִתְחַכֵּם גַּם הוּא כָּמוֹהוּ. אִם כֵּן, אֵין כָּאן לְהִתְנַשֵּׂא וּלְהִתְגָּאוֹת. אֶלָּא אִם יֵשׁ בּוֹ חָכְמָה רַבָּה, הִנֵּה הוּא מְחֻיָּב לְלַמְּדָהּ לְמִי שֶׁצָּרִיךְ אֵלֶיהָ. וּכו'.

וְהִנֵּה זֶה הָעִיּוּן וְהַהִתְבּוֹנְנוּת הָרָאוּי לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר שִׂכְלוֹ יָשָׁר וְלֹא מִתְעַקֵּשׁ. וּכְשֶׁיִּתְבָּרֵר זֶה אֶצְלוֹ, אָז יִקָּרֵא עָנָו אֲמִתִּי, שֶׁבְּלִבּוֹ וּבְקִרְבּוֹ הוּא עָנָו וכו'.

מי שמתייעץ זוכה להיכנס לגדר של "ענו אמיתי", והוא "עוזר לכושלים, ומציל עשוקים".

ובואו תשמעו מה זה "ענוה אמיתית" (אוצר הסיפורים ח"ב עמוד 372):

"פעם הגיע אברך מישיבת "פורת יוסף" לאדמו"ר ר' מאיר אבוחצירא זיע"א ה"בבא מאיר", שאל אותו הרב: "יש אצלכם אברך בישיבה תלמיד חכם בשם בן ציון אבא שאול?

משיב האברך: "אברך? הרי זה ראש הישיבה בכבודו ובעצמו, חכם בן ציון אבא שאול"!

נאנח הבבא מאיר ואמר: "אתמול הוא היה אצלי, שאלתי אותו מי כבודו, אמר לי: 'בן ציון אבא שאול'. שאלתי: מה כבודו עושה? אמר לי 'לומד בפורת יוסף'"…

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

===

המאמר מוקדש השבוע לרפואתה השלמה בקרוב ממש:

אחותי היקרה – שלומית חיה בת יפה תחי'.

בתושח"י.